<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימנים שנ"ח—שס"ב</h1>
<h2>דף קכד.</h2>
זה הכלל כל דבר שמלאכתו לאיסור כגון קרדום ומכתש ורחים וכיוצא בהם מותר לטלטל לצורך גופו כמו קרדום לפצוע בו אגוזים ולצורך מקומו פי' אם היה צריך לישב במקום שהכלי עומד בו אבל לצורך עצמו של כלי כגון מחמה לצל או כדי שלא יגנב אין מטלטלין אותו. וכשמטלטל אותו מותר לטלטלו עד המקום שהוא צריך לו ואפי' היה רחוק מאותו מקום שצריך לו. וכל כלי שמלאכתו להיתר ניטל אפילו לצורך עצמו של כלי. וכל המוקצה מחמת חסרון כיס כגון המסר הגדול או יתד המחרישה וסכין של טבחים וסכין המוקצה לשחיטה וכיוצא באלו אסור לטלטלן לפי שאדם מקפיד עליהם שלא יפסדו. ושברי כלים אין ניטלין אלא לעשו' מהן מעין מלאכה כגון שברי עריבה לכסות בהן פי חבית ושברי זכוכית לכסות בהן פי הפך וכן כל כיוצא בדברים האלו ואם אינן ראויין למלאכה אין ניטלין וי"א שאעפ"י שאינן ראויין למלאכה כלל נטלין אם הם במקום הנזק כגון על השלחן או באמצע הבית מותר לפנותן מידי דהוה אקוץ בכרמלית. וכל כסויי הכלים ניטלין והוא שיהיה תורת כלי עליהן וכל דבר שאין תור' כלי עליו כגון אבנים ועצים אסור לטלטלן בין לצורך גופן בין לצורך מקומן.
